יום שני, 6 באפריל 2015

תיהלוך הטקסט (text processing, discourse processingׂ

מענפי חקר השיח, תהליך קוגניטיבי שבו מעורב הקורא ע"י הבנייה מחדש של הטקסט לשם הפקת משמעות ממנו. ענף חדש יחסית זה של חקר השיח עוסק בשאלה: כיצד מושפעות הקריאה והפקת המשמעות מהטקסט מגורמים הנעוצים לא בתכונות הטקסט בלבד, אלא גם בנתוני הרקע של הקורא ובמערכת האיסטרטגיות (ע"ע) שהוא מפעיל בתהליך הקריאה; מהו חלקו של הקורא-הנמען באינטראקציה עם הטקסט ומהי מידת אחריותו להצלחה או לכישלון בהפקת המשמעות מהטקסט.

 חקר התיהלוך החל להתגבש בשנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80 המוקדמות כמחקר מסייע לכמה דיסציפלינות העוסקות בשיח: סוציולינגוויסטיקה, פסיכולינגוויסטיקה ופסיכולוגיה חינוכית (כמו אינטראקציה כיתתית), פסיכולוגיה קלינית ואף בלשנות חישובית (ממוחשבת).

בתחום החינוך אחת התרומות החשובות של חקר התיהלוך  הייתה העתקת מרכז הכובד מחקר הבנת הנקרא (ע"ע) במתכונתה המוכרת משנות ה-40 וה-50 (חקר שהתבסס על נוסחאות קריאות; ע"ע), לחקר התהליכים הקוגניטיביים של הקריאה והפקת משמעות ממנה. לפי התפיסה המקובלת כיום, התהליך הקוגניטיבי (שאחד מביטוייו הפעלת הסכמות הקוגניטיביות, ע"ע) מתחיל מיד עם המפגש בין הטקסט לבין הקורא המפעיל שורה של איסטרטגיות למען הפקת המשמעות מהטקסט. מהות האיסטרטגיות וכיווני הפעלתן תלויים גם בסוג הטקסט (ראה להלן), אבל ככלל, מערכת האיסטרטגיות אמורה לכלול  ציפיות וניחושים, השערות והיסקים (ע"ע: איסטרטגיות קריאה).

תיהלוך הטקסט לפי סוגי טקסטים. סוגי טקסטים שונים מחייבים איסטרטגיות שונות. כך, למשל, לעומת הטקסט הסיפורי (ע"ע: שיח נרטיבי), שתיהלוכו מחייב לעקוב אחר התפתחות העלילה והדמויות הפעילות בתוכה,  נדרש בתיהלוכו של טקסט אקספוזיטורי (ע"ע: שיח היצגי) לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים שבין חלקי הטקסט, לפרשם פירוש נכון כדי להפיק את המשמעות הנובעת מהם (Goelman 1982); ואילו בתיהלוכו של טקסט ארגומנטטיבי (ע"ע: שיח טיעוני) נדרש הקורא לא רק לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים של הטקסט (כמו באקספוזיטורי) אלא גם אחר מהימנותו של המוען וסמכותיותו ואף אחר מידת התקפות של טיעוניו.

תיהלוך ההיפרטקסט. שונה מכל אלה הוא תיהלוכו של ההיפרטקסט (ע"ע), עקב היותו בנוי מקטעים-מקטעים (פרגמנטים) העומדים כיחידות בפני עצמן ואף סדר הקריאה שלהם נתון לשיקולו של הקורא. פועל יוצא מכך, שיצירת לכידותו של היפרטקסט מותנית בכללי תיהלוך השונים בתכלית מכללי התיהלוך של טקסט מודפס שאינו היפרטקסט (שראל  תשס"ו-תשס"ז) (צ"ש).

מקורות נוספים: קוזמינסקי וקוזמינסקי תשנ"ה; שראל תשנ"ו.
 Goodman 1971;   Tadros 1994.

בלשנות חישובית
פסיכולוגיה חינוכית
פסיכולוגיה קוגניטיבית
פסיכולוגיה קלינית







אסיף הוצאה לאור מרכז כתיבה ועריכה